בשנים האחרונות חלה בישראל כמו במרבית מדינות העולם עלייה בצורך במטפלות ביתיות. קשישים רבים חיים תקופות ארוכות עם מגבלות משמעותיות (פיזיות ונפשיות) בביתם וזקוקים לעזרה בפעילויות היום יום. בישראל בשונה ממדינות אחרות מרבית הקשישים מתגוררים בקהילה (רק ארבעה אחוז מכלל אוכלוסיית הקשישים מאושפזת במוסגות שונים לטווח ארוך – בתי אבות / בתים סיעודיים).

מחקרים רבים דנו באופי העבודה ומצאו כי בל מאפיינה הפיזיים והנפשיים המטפלות והמטפלים חשופים יותר לשחיקה.

מהי שחיקה ?

שחיקה היא 'מחלת מקצוע' היא מתארת תחושה של דלדלו משאבים נפשיים ואף באה לידי ביטוי בדלדלו משאפי אנרגיה גופנית וקוגניטיבית. השחיקה כוללת למעשה שלושה ממדים:

• תשישות נפשית – מאפיין בסיסי בשחיקה – הכוונה היא לדלדול מאגרי ההתמודדות עד לכדי תחושת ריקון עצמית.
• דפרסונליזציה – הכוונה היא לריחוק שלילי ולעיתים גם תגובות עוינות וציניות כלפי מטופלים ועמיתים.
• הישגים אישיים מופחתים – תחושות של נסיגה במיומנות ובמסוגלות המקצועית.

התפיסה היא שהשחיקה לרוב נובעת מהעדר הרגשה של חשיבות ומשמעות בתפקיד – הרעיון מאחורי זה הוא כי לאדם צורך בסיסי במשמעות בחייו ובדברים שהוא עושה.

העובדים במקצועות הטיפול והשירותים מועדות לחוות שחיקה, על אף שהתפקיד על פניו מתגמל וחיובי הוא מקור ללחץ אדיר ובסביבת עבודה מסויימת מביא לשחיקה חמורה ואף פגיעה בריאותית לא רק בעובד עצמו אלא גם במטופל שלו.

מה גורם לשחיקה?

הגורמים לשחיקה נחלקים לשלושה תחומים עיקריים:

• גורמים תדמיתיים – מתייחסים לתפיסה החברתית כלפי העיסוק – כיצד המטלפים תופסים את המקצוע וכיצד הציבור כולו תופס אותו.- הגורמים המשפיעים על תפיסת המקצוע היא ריכוז הנשים בתחום, גובה השכר, אפשרויות הקידום וההכשרה המקצועית הנדרשת. הפרדוקס בתחום בטיפול הסיעודי הוא שעל אף אופי העבודה שמחייבת טיפול אינטנסיבי בקשיש (בכ-70% מהמקרים) ההכשרה היא המועטה ביותר – יתרה מזאת, "בישראל אין הכרח שמטפלת תעבור הדרכה פורמלית טרם כניסתה לעבודה" (בכנר, י., קושניר, ת., שחם, ל., 2011).
• גורמים מבניים – מתייחסים להגדרת העיסוק (מהם תחומי האחריות והסמכות של המטפל) וחוסר הביטחון התעסוקתי. עבודת המטפל מתבצעת ברובה בביתו של הקשיש ללא מפגש יומיומי עם מפקחים או עמיתים שיעניקו תמיכה ורשת חברתית זמינה – כך שהמטפל עומד בפני דרישות נפשיות בעלות השפעה על חיו ובריאותו של הקשיש. נוסף על כך, ההגדרה הלא ברורה של תחומי העיסוק מעוררת וגורמת ללחץ נוסף.
• גורמים פרטניים – מתייחסים לגורמים סוציו דמוגרפים, סביבתיים ובין אישיים. גורמים אלו לא בהכרח נוגעים לכלל אוכלוסיית המטפלים אך משפיעים על רובם בצורה כזו או אחרת.

המלצות הכותבים לשיפור מעמדן של אוכלוסיית המטפלות היא בין היתר מתייחס לנושא הכשרתן – מחקרים הראו כי רמת שביעות הרצון והסיפוק מהעבודה בקרב אלו שעברו הכשרה מספקת גבוה משמעותית מאלו שלא עברו הכשרה.

מקור: בכנר, י., קושניר, ת., שחם, ל. (2011) שחיקת מטפלות הבית: גורמי סיכון והמלצות למניעת התופעה. גרונטולוגיה לח(1), 91-110.