כחלק מקידום הכשרות המטפלים הסיעודיים והרצון לספק טיפול איכותי יותר לאוכלוסיות בישראל, בשיתוף עם עמותת עמדא לחולי דמנציה אלצהיימר ומחלות דומות בישראל פרסמנו מאמר בביטאון העמותה בנושא העסקת עובדים זרים וחשיבות ההכשרה. להלן המאמר המלא:

כאשר מגיע הרגע, בו אנו נוכחים לדעת שאנו זקוקים לעזרה בטיפול בהורים שלנו, עולות שאלות ותהיות רבות – היכן נטפל? (בבית או במסגרת אחרת, כגון בית אבות / מוסד סיעודי), איך נטפל? (מה יכלול הטיפול), מה יהיה? – וזה עוד לפני שבכלל פנינו לקבל עזרה.

לפעמים, רק הקושי הביורוקרטי הראשוני בקבלת עזרה בעבור הורינו, מעיב על התהליך כולו, ובשל הרצון הלגיטימי שלנו למצוא פתרון כמה שיותר מהר, אנחנו שואלים שאלות, אבל לא תמיד אלו הן השאלות הנכונות. והיה ובחרנו להעסיק 'עובד זר' לצורך הטיפול ביקרינו, עברנו תהליך ביורוקרטי ונעשה במשפחה היערכות כללית למצב. התאגיד היה איתנו בקשרים מתקדמים, ואפילו נמצא עבורנו מטפל זר. בדקנו את ההמלצות ואת מקומות העבודה האחרונים. על פניו – הכל נפלא. אבל האם אנו יכולים לנשום לרווחה? האם באמת הדקנו את כל מה שאנחנו אמורים לבדוק?

האם המטפל הזר שמצאנו להורינו, הוא אכן מטפל בעל ידע בדרכי טיפול? ראוי שנשאל את עצמנו מהו בכלל מטפל מקצועי? מה זה טיפול מקצועי? מה מבדיל את המטפל שלנו ממטפלים אחרים? איזה רצוי מאוד שיהיה למטפל שלנו? האם "סתם" מטפל יודע את ההבדל בין השגחה לבין טיפול באדם מבוגר? האם הוא יודע את המשמעויות הייחודיות בטיפול בחולה אלצהיימר?

אנו צריכים להזכיר לעצמנו את השאלה שבמרכז ההוויה הטיפולית: כאשר אנחנו שוכרים שירותיו של מטפל זר (ומשקיעים ומשלמים לא מעט), האם איננו מעוניינים לנסות ולשפר את מצבו של המטופל? האם כל כוונותינו היא לספק לו רק השגחה של בייביסיטר ללא צפייה להטבה בתפקודו?

בשיחה על טיפול מקצועי ואיכותי ישנם שני גורמים משפיעים: תוצאותיו של הטיפול ושביעות הרצון מהטיפול. על שני הגורמים להתקיים בע ובעונה אחת. העדרו או חסרונו של אחד מהם משמע, שהטיפול אינו מקצועי ואינו איכותי.

תוצאות טיפול רצויות יתייחסו להטבה במצבו של המטופל, שימוש מיומנויות במקרים של חולי אלצהיימר, איזום תזונתי ועוד. מטפל מקצועי הוא זה שיידע לשלב בין תוצאות הטיפול הרצויות עם שביעות רצון גבוהה של המטופל ומשפחתו. מטפל מקצועי הוא זה שקיבל הכשרה מתאימה ומבצע את התפקיד מתוך רצון ולא מברירת מחדל. כאשר אדם עובר הכשרה למקצוע מסוים, לא רק שהוא מקבל כלים ומיומנויות לעבודה, הוא מבין את משמעותה של העבודה ומבצע אותה, כי זה התפקיד אליו הוא הוכשר וזה התפקיד אותו הוא מעוניין לפתח כמקצוע בחייו.

מעבר לחשיבותה של ההכשרה לצורך רכישת מיומנויות וכלים לבודה היומיומית, אנו עדים היום לחשיבותה של ההכשרה בנושא שחיקת המטפלים. המקצועות, בהם אדם בא במגע עם אנשים בכלל, ומקצועות בהם אדם מטפל באנשים בעלי מוגבלויות בפרט, הם בעלי סיכוי גבוהה לשחיקה בעבודה וכאשר מדובר במטפלים לחולי אלצהיימר – הסיכון גבוה הרבה יותר.

מחקרים שנעשו לאחרונה, מצביעים על קשר ישיר שבין שחיקת המטפל לבין בריאותו ורווחתו של המטופל עצמו, מטפל שחוק, לא רק שעלול לפגוע בבריאותו שלו, אלא שהשחיקה עלולה להביא לפגיעה בבריאותו של המטופל ובאיכות הטיפול שהוא מקבל.

איך משלבים הכשרה של עובד בתהליך הקליטה של עובד זר חדש או עובד זר קיים? מה צריך וחושב לדעת? התשובות לשאלות אלו מתייחסות לשני פרקי זמן – לפני העסקת עובד זר, ובמהלך תקופת העסקתו:

לפני העסקת העובד הזר

1.  לאחר שהתקבלה ההחלטה שיש להעסיק עובד זר, והמשפחה נערכה מבחינת הטפסים והעלויות הכלכליות הכרוכות בהעסקת העובד הזר, יש לשאול את עצמנו טרם מציאת העובד הזר מה אנו מצפים מהעובד? מהן הדרישות שלנו מהטיפול שיינתן להורינו? מהם הדברים החשובים לנו בהעסקתו, כגון: ניסיון, הכשרה קודמת, השכלה, ידע בשפות וכדומה. לאחר שהתגבשה ההחלטה יש לפנות לתאגיד עובד זרים. חשוב לתאר לתאגיד את מצבו הרפואי של המטופל, מצבו התפקודי, תנאי העסקה (חופשות / תנאי מגורים / ציפייה לשכר וכדומה). לא להשאיר שום דבר ליד המקרה! המשפחה היא המעסיקה, ומותר לכם לדרוש טיפול איכותי.
2. לאחר מציאת המטפל המתאים, חשוב לשבת יחד כל המשפחה לעשות תיאום ציפיות מהתפקיד: להגדיר סדר יום ברור, לתאם באילו מקרים מתקרים אליכם להתייעץ בעניינים, כגון: נסיעות מיוחדות, הוצאת כספים ועוד.
3. חשוב לשאול את העובד הזר לגבי הרגלי האכילה שלו וצרכים מיוחדים שאולי יש לו.
4. חשוב להכין את העובד הזר; לדבר על המחלה של ההורה וכיצד היא משפחיה על ההתנהגות שלו.
5. לאחר מציאת המטפל המתאים, כדי לבקש – בעת החתימה על החוזים – להוסיף סעיפים רלוונטיים בעבורכם לחוזה העסקה (שאינם נוגדים את החוק, כמובן), כגון: התחייבות של העובד לעבור הדרכות והכשרות לצורך הטיפול בקשיש – בין אם מדובר בהדרכות מטעם קופת החולים בכל מה שקשור לנהלים רפואיים, חברת הסיעוד ו/או התאגיד לעובדים זרים לגבי התנהלות המנהלתית והחוקתית, סעיף בחוזה על חובתו של העובד לקבל על עצמו הכשרה מקצועית, אם הוא אינו בעל הסכמה מקצועית שכזו. על החוזה לכלול את כל הסעיפים הרגילים, שהוסכמו בין המשפחה המעסיקה לעובד – תנאי שכר, מסגרת עבודה, חופשה שבועית, תאריכים ימי חג שנקבעו מרא לפי רשימת חגים רלוונטיים וכו'.

במהלך תקופת ההעסקה של העובד הזר (עובד קיים)

גם אם לא קיימים סעיפים בחוזה שקשורים להכשרה, עדיין מותר ואף רצוי לדרוש מהעובד הזר לעבוד עם המטופל על שיפור מיומנויות, תרגילי פיזיותרפיה (בתנאי שעבר הדרכה מתאימה), התאמת מזון נכון, ובנוסף – יציאה מהבית (אם מתאפשר מבחינה פיזית). כמו כן, כדאי לקיים עם העובד שיחות תקופתיות לגבי שביעות הרצון של שני הצדדים – דגשים חיוביים ודגשים שיש לשפר. כחלק מהשיחה הזו יש ללמוד מה באמת הידע המקצועי שהוא רכש בעבר, מה הוא למד מהניסיון העבר שלו לגבי הטיפול שהוא מצבע כיום, והאם הוא זקוק לסיוע מבחינת הדרכה מקצועית ותמיכה. שימו לב לצרכים השונים שיעלו על ידכם ועל ידי המטפל.

חשוב שהמשפחה תוודא כי למטפל עש בבית במקום נגיש קשר למספרי טלפון של בני המשפחה למצבי חירום ושגרה, כי המטפל יודע מה תחום אחריותו, וכי המשפחה מסייעת לו להתמודד עם הקשיים שעלולים לצוץ במהלך תקופת העסקה.

דבר נוסף, שלעיתים משפחות נוטות לא לייחס לו חשיבות, הינו החופשה השבועית המגיעה לעובד. חשוב לאפשר לעובד לצאת לחופשה שבועית, גם אם קיים קושי מבחינת המשפחה. זמן חופשי של המטפל מאפשר לו למלא מצברים ולהמשיך לעבוד על הקשיים שעלולים לעלות.

יש היום מספר גופים העוסקים בהכשרות מקצועיות שיכולות לתרום רבות לטיב הטיפול הניתן ליקירכם, וכמובן לתמיכה בהישרדותו של המטפל במקום עבודתו לאורך זמן.

במרכזי ההכשרה של חברת 'אביעד' אנו מציעים תוכנית הכשרה, שעונה על הצרכים והדרישות שהועלו. לבד מהתכנים המקצועיים והידע התאורטי, התוכנית מספקת ליווי ותמיכה מקצועית בכל תקופת ההכשרה והעסקתו של המטפל. תכנית הלימודים בריאות ורווחת הפרט (The Pearson BTEC Level 3 National Diploma in Health and Social Care) , הינה תכנית המוכרת במספר רב של מדינות ברחבי העולם ככלי למדידת יכולתו של האדם לעבוד כמטפל מקצועי, ולמעשה לבוא במגע עם אדם אחד. התוכנית משלבת בתוכה ידע תאורטי, כלים ומיומנויות פרקטיות לעבודה הסיעודית השגרתית ולהתמודדות עם מצבי חירום. התוכנית נבנתה בשילוב עם עמותות לטיפול באנשים עם מוגבלויות בארץ ובעולם. זאת בכדי לספק למטפלים ולמטופלים את הכלים הפרקטיים, המקצועיים והעדכניים ביותר בתחום הטיפול בפרט. לדוגמא:  כחלק משיתוף הפעולה של חברת 'אביעד' עם עמודת 'עמדא', פותחו תכנים מיוחדים לטיפול ועבודה עם חולי אלצהיימר.

אופן העברת הקורס ושיטות הלימודים הינם עדכניים ופרקטיים. אנו מציעים מגוון אפשרויות לשילוב למידה מסורתית עם למידה מקוונת, הרצאות פרונטליות, סדנאות, תמיכה וירטואלית, ספרי לימוד ועוד. כל אלה מאפשרים לנו להגיע למגוון רחב של קהלי יעד ולענות לדרישה הלגיטימית של שילוב עבודה ולימודים. מסגרת הלימודים נבנתה באופן ייחודי המתאים לאופייה של העובדה של העובדים הזרים בישראל, ומתקיימת אחת לחודש ביום החופשי של העובד בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב, תוף ליווי בהרצאות וירטואליות ותמיכה מקוונת של הצוותים המקצועיים בבית הספר – הכול בכדי לא לפגוע ברצף הטיפולי של המטופל, ועם זאת לשמור על קשר עקבי ורצו בתקופת ההכשרה.

להכשרת מטפלים אין צדדים מפסידים – המטופל ומשפחתו מרוויחים עובד מיומן, המטפל מקבל כלים ומיומנויות עבודה יחד עם תעודה בעלת הכרה בינלאומית.

לסיכום, נזכור, כי המשפחה היא המעסיקה, וכלל מעסיק זכותה לדרוש תוצאות. המטפל הזר אינו מגיע בכדי להיות תמונה על הקיר או לשמש כבייביסיטר. מטרתנו בהעסקת העובד הזר, היא לשפר ולהאריך את חיי הורינו ולאפשר להם להזדקן בכבוד בביתם, אחרת יכולנו לבחור באופציות טיפול אחר. יחד עם זאת, חשוב גם לזכור, המטפל הזר בסופו של דבר הינו בן אדם שמתמודד עם עבודה יומיומית לא פשוטה, ויחסים חיובים ואנושיים בין המעסיק למועסק מעלים את המוטיבציה לעבודה ואת איכות הטיפול שניתן.